SUICIDE (AFTER GROSZ)

For Solo Cello

Duration: 14'
Instrumentation: Cello solo.
Commission: for Gal Nyska.
Premiere: November 2009, Enrique V. Iglesias auditorium, Washington DC; Gal Nyska. 
Awards: Yardena Alotin Prize (2014).

'Suicide', for solo cello, was written under the inspiration of the powerful painting 'Suicide', by the German post-expressionist painter George Grosz. The painting - a harsh, detailed, and graphic piece, shows a few night scenes occurring at a street corner, the central of them is a dead man lying on the floor, a gun laid not far from his right hand. Other scenes include a top bared prostitute standing in front of a melancholic old client, a hung man, man running away from dogs, and others.
Suicide, the musical piece, tries to depict the general feeling that the painting projects, as well as concentrate on the different scenes shown in the painting. The music, like the painting, combines harshness and expressionism with delicacy, evoking in the listener strong feelings of alienation, fear, sorrow, and even some moments of faith thoughts, when the distant church takes over the music.

'התאבדות, לצ'לו סולו, נכתב בהשראת ציור עוצמתי מאת הצייר הפוסט-אקספרסיוניסטי הגרמני ז'ורז' גרוס - ציור הנושא את אותה הכותרת. בציור - יצירה חזקה, תיאורית, כמעט בוטה - נראית פינת רחוב וסביבה כמה סצינות ליליות. במרכז הציור, שוכב על הרצפה איש מת, ואקדח מונח לא רחוק מידו. סצינות נוספות בציור כוללות פרוצה עירומה, לקוח מבוגר ועייף, איש תלוי, מרדף של כלבים אחר איש, כנסיה רחוקה, ועוד.
היצירה המוסיקלית, מנסה לבטא את האווירה הכללית של הציור וכמו כן לתאר את הסצינות השונות שבו. המוסיקה, בדומה לציור, משלבת בוטות ואקספרסיוניזם לצד עדינות ורוך, ומעלה רגשות של ניכור, חרדה, וצער. לרגע קצר, בו המוסיקה מתמסרת לכנסיה שבציור, מחשבות על אמונה וכוח עליון מצטרפות לכל אלו.
צבע הארגמן החזק ששולט בציור תואם את צליל הצ'לו החם, העשיר והחזק, ויוצר אווירה סוריאליסטית של של ההקשר הבלתי נמנע של חום וצבע ארגמן: דם; גהינום; חטאים. אלו באים לידי ביטוי מוסיקלי על ידי נגינת טרמולו, שימוש בקשת בצורת סול-טסטו, אקורדים עשירים וסמיכים, ושימוש נרחב במרווח הטריטון, הידוע כמרווח השטן.
 התאבדות, לצ'לו סולו, מנסה לגעת במאזין ולהתחבר לרגשות שתוארו לעיל. בעזרת חלוקה לחלקים על פי הסצנות השונות שבציור, ושימוש במצלולים וטכניקות מתקדמות, היצירה המוסיקלית מתארת את הציור, אבל גם עומדת בפני עצמה כקולאז' מוסיקלי של פרקים שונים ומנוגדים שיוצרים לסירוגין אווירה של חום, ניכור, פחד, ואמונה.